דווקא בשנה האחרונה "שנת הקורונה" שהתפנה לי זמן, אין לי עבודה בחו"ל שמתי לב שככל שיש זמן, אני לא מספיקה דברים והיום נמרח. אני לא היחידה, אני שומעת הרבה נשים שיצאו לחל"ת או לפנסיה שאומרות : דווקא עכשיו שיש יותר זמן אני לא מספיקה כלום, אני לא מבינה איך הספקתי לעבוד ולעשות דברים.
לא חוסר הזמן או שפע הזמן הוא שמונע מאיתנו להגשים את החלומות או בכלל להגיע אל המטלות היומיומיות.
לכולנו יש את אותו הזמן , 24 שעות, איך אפשר להסביר שיש כאלו שלא מספיקים לעשות את הדברים שהם באמת רוצים או אפילו את המטלות היומיומיות ויש כאלו שכן ? איך מנהלים נכון את הזמן, האם אנחנו מנהלות את הזמן או שהזמן מנהל אותנו? ואיך לא נחייה את החיים בתחושה שהעברנו את הזמן רק בדברים שאנחנו "צריכות לעשות" ולא "חולמות לעשות".
מהרגע שאנחנו קמות בבוקר אנחנו חושבות ואומרות לעצמנו "אין לי זמן" – המשפט הזה גורם לנו להרגיש לחץ, כעס, תחושה שאנחנו עושות הכל בצורה לא יעילה, הכל נעשה מהר כדי לעשות, התחושה שאין זמן גורמת לנו להיות קפיציות, להיות כאן ולחשוב על מה הדבר הבא ולהרגיש תמיד סוג של פספוס או "ביזבוז זמן". לצאת לטייל עם המשפחה אבל לחשוב על הכביסות, על העבודה שצריך להספיק ובעצם להיות במקום אחד עם הראש במקום אחר. בנוסף, בעקבות העובדה שכולנו עם ניידים אנחנו נמצאות בשני מקומות מקבילים בעת ובעונה אחת – הולכות עם הילדים לגן משחקים ובמקביל עונות למיילים, יוצאות לחופשה משפחתית ובאותו הזמן נמצאות בפייסבוק עם משפחה אחרת בתמונות מהחופשה שלהם.
זה ידוע שאם את במחשבה ואמונה של "אין לי", בכל תחום, באמת לא יהיה לך - הרי הכל מתחיל בראש. החלטתי לשנות את המחשבה, במקום לומר "אין לי זמן", שיניתי את המשפט ל"יש לי זמן ", "לכל דבר יש את הזמן שלו" או "הכל בזמן המדוייק","אני מפנה זמן לעצמי" "אני מפנה זמן להגשים חלומות " יש לי זמן לדברים החשובים באמת", המשפטים האלה כבר גרמו לי להרגיש רגועה יותר. בסופו של דבר הבנתי מתוך התבוננות על ההתנהלות שלי ושל אנשים, שאם אנחנו רוצים להספיק משהו, אנחנו נעשה את זה.
שמת לב שכאשר יש תאריך מדוייק דד ליין להגיש משהו, לא משנה מה, את תעשי את זה ותגישי את מה שעליך לעשות?! שכשיש לך כאב או משהו דחוף – כאב שיניים, ניתוח חירום, מישהו חולה, לזה יש זמן לטיפול.
העובדה שאני לא מגיעה לעשות את הדברים שאני רוצה לעשות הם לא עניין של זמן, הם עניין של רצון וסדר עדיפויות.
מתוך בחירה מודעת אני מחליטה מה אני רוצה שיהיה בזמן שלי, אני מנהלת את הזמן ולא הזמן מנהל אותי.
איך עושים את זה ?
1. אנחנו כותבות מה חשוב לנו בחיינו, מה הם הערכים שחשובים לנו.
ערכים שחשובים לי : משפחתיות, בריאות, יצירתיות, הישגיות, אינדווידואליסטיות, סדר וניקיון.
איך אני רוצה לקיים בפועל את הערכים האלה :
משפחתיות – ארוחות משפחתיות יחד, יצירת טקסים משותפים וקבועים – חגים, ימי הולדת, ימי שישי, חויות משותפות יחד – טיולים בארץ בשבתות, טיולים לחו"ל בחופשות הקיץ, זמן זוגי יחד.
בריאות – אוכל בריא, פירות ירקות, בישולים, פעילות ספורטיבית, שעות שינה מספיקות.
יצירתיות – משחקי דמיון, לצייר, לחשוב על דברים בצורה אחרת.
הישגיות והתפתחות– למידה של דברים חדשים, הצבת מטרות והגעה ליעד.
אינדיוודואליסטיות – למרות שיש לי משפחה, אני אוהבת גם את הזמן שלי לבד.
סדר וניקיון – חשוב לי שהבית יהיה נקי ומסודר, זה משפיע על כל ההתנהלות היומית יוצר רוגע ועל האוירה בבית.
אז איך משלבים את כל הערכים האלה יחד בין כל מטלות היום יום והופכים אותם לישימים בזמן ?
כשאני מבינה שיש זמן לדברים החשובים ולא רק לדברים ה"דחופים", אני נותנת להם מקום,בסדר היום יום שלי.
לדוגמא כתיבת הבלוג: הבנתי שאני אוהבת לכתוב, זה גם תחביב עבורי וגם מקדם את האתר שלי מקצועית. החלטתי שאני השנה אכתוב ואפרסם כל שבועיים, יצרתי לעצמי זמן עבור הכתיבה. הידיעה שבשעות הבוקר אני מפוקסת, שאני צריכה שקט כדי לכתוב, גרמה לי לפנות זמן בבוקר. דווקא בסגר השלישי, כשארבעה ילדים בבית כל היום – איך ? התעוררתי שעתיים לפני כולם, 6:00 בבוקר. בנוסף הגדרתי לעצמי דד ליין – לפרסם כל שישי אחהצ.
ימי שישי בבוקר בשמונה וחצי אני רוקדת בחוג נשים, לא משנה מה, לא משנה כמה כביסות, בישולים והכנות לשבת יש לי, הרי יש זמן להכל, אז אמצא גם את הזמן לכל השאר.
בין השעות 2:30 עד 4:00 אחהצ זה זמן שלי לעצמי, הגדרתי את זה עוד כשהילדים היו קטנים, הם יודעים שבזמן הזה,אני עולה לחדר לישון, מנתקת טלפונים, קוראת, זמן עם עצמי - וגם הילדים לומדים להעסיק את עצמם בלעדיי.
2. לוקחות את היומן ומכניסות את הדברים שאנחנו יודעות עליהם מראש – אחרי שכתבנו את מה שחשוב לנו כערכים, אנחנו חושבות איך זה יבוא לידי ביטוי במעשים, בין אם זה ביום יום או שזה משהו אחת לשבוע/ אחת לחודש / אחת לשנה. למשל : חשוב לי ערך המשפחתיות : אני רוצה שזה יבוא לידי ביטוי בטיולים בטבע יחד, ארוחות בימי שישי, חופשות משפחתיות.
אני פותחת את היומן ומסתכלת : מתי אפשר לצאת לחופשה משפחתית – נועצת תאריך ( גם אם זה עוד שלושה חודשים).
ערך הבריאות – איפה אני מפנה זמן לזה ואיך זה יבוא לידי ביטוי – מבחינתי אוכל בריא וספורט – כמה פעמים בשבוע אני רוצה להתאמן, איפה ומה, כמה שעות – כותבת לי בדיוק מתי זה יקרה. למשל, אני מתאמנת כל בוקר מיד לאחר שאני מפזרת את הילדים למסגרות, בין השעות 8:00 ל 9:00 בבוקר, זו השעה הקבועה.
האוכל חשוב לי, ולכן אכין אוכל בריא אוכל טרי, כל יום בין השעות 12:00 ל 13:00 אלו זמני הבישול.
אמהות !! זמן לכל ילד : כל ילד זקוק לזמן אישי ואיכותי עם ההורים. מחקרים מראים כששואלים אדם מבוגר על רגעים טובים שהוא זוכר מהילדות, הוא זוכר רגעים עם ההורים ביחידות. זה מאוד מתחבר לתאוריה האדלריאנית שמאמינה שכולנו רוצים להרגיש שייכים למשפחה וכדי להרגיש זאת צריכים להתקיים שלושה תנאים – אהוב נחוץ ויכול. כשהילד נמצא בזמן איכות עם ההורה, זמן שבו הילד בוחר מה לעשות, או זמן לשיח, לא משהו שקשור בלימודים וגם לא משהו שבו הוא ישחק לבד ( לא לקחת את הילד לג'ימבורי ולשבת בצד על כוס קפה עם הפלאפון) אלא זמן של יחד אמיתי, הוא מרגיש אהוב.
הרבה אמהות אומרות אבל אין לי זמן.. ברגע שנפנה אפילו 10 דקות כל יום לזמן איכות שכזה, זמן מזוקק יחד, תראו שזה יהיה אפשרי, בלי פלאפונים שיסיחו את הדעת. רק תקבעו את זה בלוז של היום שלכן !! אם אי אפשר כל יום עשר דקות, תפנו פעם בשבוע למשך שעה שלמה!! זכרו, זמן איכותי עם הילד מה שהוא בוחר - להכין שיעורי בית זה לא זמן איכות.
3. להתחיל את הבוקר ברשימה של הדברים שצריך לעשות להיום : העובדה שאני כותבת את זה בדף גורמת לי להסיר דאגה מראשי שמא אשכח, אני לא מתעסקת בזה בראשי וזה פחות מטריד אותי כי הורדתי את כל המטלות שאני רוצה להספיק להיום על הדף. אני בדרך כלל ממיינת את הרשימה לרשימה של : עבודה, ילדים, בית, דבר אחד שאשמח להספיק עבורי. אני מודעת שהרשימה ארוכה ויש גם דברים שאני לא אוהבת לעשות – כמו בירוקרטיה, לקבוע תורים, לשלם דוחות ולכן את הדברים האלה אעשה דבר ראשון על הבוקר ואקציב להם זמן מוגדר. מאחר ויש לי נטייה להתחיל משימה ולהתחיל משימה אחרת (ככל הנראה בעיית קשב וריכוז לא מאובחנת) כמו לתלות כביסה ולזכור שיש לי מייל לשלוח, אני מזכירה לעצמי להתחיל משימה ולסיים אותה.
4. לסמן וי על רשימת המטלות, להרגיש שעשיתי משהו ואני פרודוקטיבית ויעילה. כמו כן, לקחת בחשבון שבסיום יום לא הכל אצליח לסיים, אבל לזכור מה כן עשיתי. לבדוק בסיום יום האם הקדשתי זמן לדברים החשובים באמת – שיחה עם בן הזוג ולהסתכל בעיניים, חיבוק לילד, משחק עם אחד הילדים, קפה מפנק בשמש לבד, קריאת ספר טוב - כל אחת ומה שחשוב לה.
5. משימות גדולות ופרויקטים - להציב דד ליין.
6. לפנות דברים מיותרים לך שגוזלים ממך את הזמן החשוב, זה יכול להיות משימות בית ( הכביסות עברו לטיפולו של בני אלעד, בן ה 12 וכן, אני משלמת לו על כך) חברים שמבזבזים זמן ואנרגיה במיוחד, זמן מסך שגוזל זמן חשוב ללא הגבלה.
7. להרחיק פלאפונים, לשים על שקט. כמה זמן נמרח לנו לענות על מייל שבדיוק נכנס או להגיב למשיהי שכתבה בפייס. אנחנו לא מנהלות את הזמן כשאנחנו מגיבות להודעות אלא ההודעות האלה מנהלות אותנו. מחקרים מראים שגם אם אנחנו לא מביטות בהודעה, העובדה שאנחנו יודעות שהגיעה הודעה, הוציאה אותנו מריכוז. רכזו לכן שעה מסויימת ביום שבה אתן נמצאות עם הנייד - מומלץ גם לשים שעון תזכורת כדי להתנתק - אחרת קל מאוד להשאב ולהשאר שם.
8. לא לשכוח לישון מספיק שעות- להגדיר שעת שינה להכנס למיטה, להרחיק נייד ( ראו סעיף 7).
החיים שלנו קצרים - כן מה לעשות, לכן הזמן שעומד לרשותנו גם הוא מוגבל.
תחיו את החיים שאתם רוצים ותנהלו את הזמן לדברים החשובים באמת.
שבת שלום.
댓글