במסגרת תפקידי כ"בלוגרית", הצטרפתי לפני מספר חודשים לסיור מטעם עיריית רמלה שאותו ארגנה הבלוגרית גלית קידר. יום חוויתי בעיר הכולל ביקור באתרי העיר רמלה, סיור קולינארי בשוק ומפגש עם תרבויות ואומנים. המיוחד והמאתגר שכל אחת ואחד מהבלוגרים, עברו את אותו הסיור, וכל אחד הביא את נקודת הזוית והעניין שהוא מצא בעיר ובהתאם לבלוג שלו.
איזה כיף, כבר תקופה ארוכה שאני חושבת על טיול נשים של חצי יום באחת הערים בארץ, כדוגמת הסיור שערכתי בחיפה, ורמלה אכן עלתה על הפרק. עיר קרובה, במרכז הארץ שיש לה הרבה מה להציע אבל היא כביכול לא "מסקרנת" ולא מספיק "סקסית", היא יכולה רק להפתיע את כל מי שיבקר בה, וכך היה.
הטיול היה מתובל בטעמים, ובהסברים מרתקים ממנהל התיירות ברמלה, רון פלד, שנתן המון רקע היסטורי ועוד ידע כללי עשיר מעניין.
מה הקשר בין ברצלונה לרמלה:
שמתם לב שהשם רמלה והרחוב הראשי בברצלונה "הרמבלס" דומים?! בוודאי, מקור השם הוא בערבית והכוונה לחול, עיר החולות, משום שנבנתה על דיונות חול.
הידעתם מה זה קראט?
היום כשאנו מדברים על זהב אנחנו מדברים במונחים של קראט, אבל מה זה? מה יחידת המשקל הזה? קראט הינו יחידת משקל מימי קדם, השם הוא בערבית וזהו שמו של גרעין החרוב. כדי לשקול את הזהב היו שוקלים מול גרעין חרוב, ששווה ל 200 מילגרם. כלומר 24 קארט הכוונה ל24 גרעיני חרוב..
במהלך היום עלינו לתצפית יפה במגדל הלבן, עלייה במדרגות עד לתצפית מרהיבה של העיר ואפילו יכולת לראות את תל אביב, מודיעין וכל הערים שמסביב לרמלה.
להיות בונציה: בריכת הקשתות:
מקום חוייתי נוסף שמתאים גם לילדים וגם למבוגרים ואפילו לטיול זוגות רומנטי, הביקור בבריכת הקשתות. מבנה תת קרקעי שבתוכו, הפלא ופלא, מים. בעבר הבריכה שימשה כמאגר מים תת קרקעי לתושבי רמלה. המבנה מרשים ויפיפה ששומר להפליא,ניתן להכנס ולקחת סירה ולשוט בין הקשתות.
לאחר סיור קולניארי טעים במיוחד בשוק המקורה, ביקרנו בקהילה הקראית ושמענו על היחודיות של זרם זה ביהדות. שמענו את הלך הרוח של הקהילה הקראית, רובנו רצינו להפוך להיות קראים..
הרעיון שעומד מאחורי זרם הקראים הוא שכל מה שכתוב בתורה הוא שצריך להיעשות כשהפרשנות הינה של כל פרט ופרט ולא של הלכה או של רבנים. למשל הקראים אוכלים בשר עם חלב מאחר וזוהי פרשנות של זרם היהדות האורותודכסי ל"לא תבשל גדי בחלב אמו" לא רשום במפורש על איסור חלב ובשר. דוגמא נוספת, מאחר וחג הפורים אינו כתוב בתורה, הקראים אינם חוגגים את פורים.
עברו כארבעה חודשים מאז שביקרתי ברמלה המיוחדת. מכל הביקור החוייתי הזה דווקא הזכרון הכי משמעותי שהיה לי הוא המפגש המעניין עם אומן רמלאי בשם נהאד דביט. הגענו לביתו הגדול והמיוחד של נהאד שבו הוא יוצר. נהאד סיפר לנו על היצירה שלו בעיקר פיסול עם חוטי מתכת:"יצירה עם תוכן משמעות עומק מתאהבים בה יותר והן יותר מעורכות" האומנות עבור נהאד היא סוג של נבואה.
לנהאד סיפור חיים מענין,הוא רמלאי שלמד אומנות בחו"ל ואביו היה גאה בו על כך ודווקא אז בתקופה שכבר סיים ועמד לפרוח ולחזור בגאווה לארץ, הוא הסתבך וישב בכלא ( לא אספר על מה, רק אומר שהעזתי ושאלתי אותו על מה הוא ישב, והוא ציין שהוא מעולם לא סיפר את זה לקהל כזה אבל הוא מרגיש כאן שהוא רוצה לספר לנו וסיפר) עבור נהאד שישב בכלא שנתיים זו הייתה התקופה הכי מאושרת בעולם, הוא יצר אפילו מלחם.
הבית שבו הוא מתגורר הוא חלום ילדות שלו, מאז היה ילד ללא אמצעים וללא יכולות כלכלית הוא היה עובר ליד הבית ויודע שהבית הזה יום אחד יהיה שלו.
הבנתי מהסיפור של נהאד כי כל מה שקורה לנו בחיים מביא אותנו לאן שאנחנו נמצאים בו היום.
יצאתי נפעמת מביקור מעורר השראה, מאיש שעל פניו נראה פשוט אך הוא בעל סיפור חיים מעורר השראה, צריך רק לעצור, להתבונן ולהקשיב, בדיוק כמו כל היצירות שלו.
רמלה גורמת למי שמבקר בה לחוייה חושית של טעמים, ריחות, קולות של מואזין, אנשים אחרים ומרתקים ואפילו זרם אחר ביהדות שלנו. הכל בתחושה של הרמוניה, וחיים משותפים.
אני רוצה להודות לעיריית רמלה ובהם לאורנה שומרון על הסיור הקולינארי ולמנהל התיירות רון פלד. ואם אתם רוצים לארגן לכם סיורעצמאי, כנסו לאתר,לסיורים וטעימות ברמלה.
לגלית קידר הבלוגרית שעמום הוא בחירה שיזמה את הרעיון הזה והפיקה יום מקסים מלא בעניין.
